כהן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

1.התובעת, ילידת 6.7.59, מזכירה במקצועה. ביום 26.10.03 בשעה 07:20 בערך אירעה תאונת דרכים בצומת עתלית שבה היו מעורבים שני כלי רכב, ביניהם רכב מספר רישוי 76-493-17 (להלן: הרכב). באותה עת היה השימוש ברכב מבוטח אצל הנתבעת לפי תעודת ביטוח בת-תוקף.

אין מחלוקת כי מדובר בתאונת דרכים במובן המונח בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) וכי קיים כיסוי ביטוחי. המחלוקת נעוצה אפוא בשאלת הנזק בלבד.

2.בעלי הדין הסכימו כי אכריע בתובענה בדרך הקבועה בסעיף 4ג לחוק פיצויים על סמך חומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט וסיכומי טענותיהם.

3.לאחר התאונה התלוננה התובעת על כאבים ומגבלות בעמוד שדרה צווארי. התאונה אירעה בדרך לעבודה. התובעת הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי אשר הכיר בתאונה כתאונה בעבודה. המוסד לביטוח לאומי אישר לתובעת חמישה ימי אי-כושר.

4.הוועדה הרפואית שבדקה את התובעת לצורך קביעת דרגת נכות העריכה את נכותה בעטיה של התאונה בשיעור 10% לצמיתות. המוסד לביטוח לאומי הגיש ערר על קביעה זו, והערר התקבל. ועדת הערר הגיעה לכלל מסקנה כי הוועדה הרפואית הראשונה לא בדקה את עברה הרפואי של התובעת וקבעה כי לא נותרה לה נכות צמיתה עקב התאונה.

התובעת הגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, שנדחה.

5.קביעת ועדת הערר, ולפיה לא נותרה לתובעת נכות צמיתה עקב התאונה, היא קביעה על-פי דין המחייבת את הצדדים בהליך לפי חוק הפיצויים.

6.כעולה מתיקה הרפואי ומהחלטות ועדת הערר, התובעת היתה מעורבת במספר תאונות בעבר בהן נפגעה בעמוד השדרה. כמו כן מתברר כי לאורך השנים התלוננה התובעת על מגבלות ועל כאבים בעמוד שדרה. אין למצוא אפוא קשר סיבתי בין הטיפולים הרפואיים, לרבות טיפולי רפואה אלטרנטיבית (שממילא לא הוכחה נחיצותם) או פיזיותרפיה, לבין התאונה הנדונה.

7.מלבד חמישה ימי אי-כושר, שמן הסתם שולמו על חשבון ימי מחלה, אין ראיה כי נגרם לתובעת נזק ממוני בעטיה של התאונה.

8.על יסוד האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין כל נזקיה, הממוניים והבלתי ממוניים, הנובעים מהתאונה הנדונה.

כן תשלם הנתבעת שכר טרחת עורך דין בשיעור 13% מהסכום הפסוק ומע"מ כדין ותשיב לתובעת את האגרה ששילמה.

הסכומים הללו ישולמו תוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין לידי בא כוח הנתבעת, שאם לא כן יישא הסכום שאיחרו בתשלומו ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 החל מהיום וכלה ביום התשלום המלא בפועל.

נוכח השלב והדרך בהם הסתיים ההליך, אני פוטרת מתשלום יתרת האגרה.

ניתן היום, י' אדר תשע"ד, 10 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: